מעמד חוקי
לעולים ניתנת הזכות לבחור באחד מאלה כמעמדם החוקי בארץ:

 אזרחים - מקבלים "אשרת עולה", שמעניקה להם אזרחות  אוטומטית במדינת ישראל,מיד עם עלייתם. כמו כן היא מזכה  אותם בעזרה מן המדינה בתחומים שונים.

 בעלי אזרחות כפולה - לאזרחים ישראלים מותר להחזיק גם באזרחות של מדינה אחרת.אולם, יש מדינות שאינן מאפשרות אזרחות כפולה. ברגע שהעולים מאותן מדינות מקבלים אזרחות ישראלית,האזרחות הקודמת שלהם מתבטלת.

 תושבי קבע - עולים שלא רוצים באזרחות ישראלית, יודיעו על כך למשרד הפנים בתוך שלושה חודשים מיום עלייתם, ויקבלו אשרתתושב קבע. חובותיהם של תושבי קבע הן כמו של כל אזרח, לרבות שירות צבאי. זכויותיהם הן כמו של אזרח, מלבד הזכויות  הבאות:לבחור ולהיבחר לכנסת, לקבל משרה בשירות המדינה,ולהיבחר למועצה מקומית.

 תושבים ארעיים - מי שלא רוצים להיחשב עולים יכולים לבקש אשרתתושב ארעי של "עולה בכוח", שהיא בעלת תוקף לשלוש שנים בלבד.חובותיהם של תושבים ארעיים הן כמו של אזרחים, אך הם לא חייבים בשירות צבאי, והם מקבלים רק חלק מן הסיוע הניתן לעולים.

הסברים נוספים על עלייה , מכח חוק השבות

חוק השבות (1950) קובע שכל אדם יהודי זכאי לעלות ארצה (סעיף 1), כשהעלייה ארצה תהיה על-פי אשרת עולה. אשרת עולה זו הופכת באופן אוטומטי-כמעט לאזרחות ישראלית, כמבואר בחוק האזרחות, סעיף 2. בשנת 1970 הורחב חוק השבות, ונקבע שגם בן זוגו של יהודי או צאצא של יהודי (עד דור שלישי) יהנו מחוק השבות, ובהתאם - מאזרחות ישראלית.
בשנת 1999 פסק בית המשפט העליון כי בן משפחה לא יהודי של יהודי אזרח ישראל אינו זכאי שבות  ישנה הבחנה ברורה בין חוק השבות, שמעניק את הזכות לעלות לארץ , לבין חוק האזרחות, שמעניק אזרחות ישראלית, בהתבסס על אשרת עולה. למעשה, אין חוק השבות לבדו מעניק אזרחות ישראלית. עם זאת, בפועל, מדינת ישראל מעניקה אזרחות לכל מי שעלה לארץ על-פי חוק השבות, אלא אם-כן הוא אינו מעוניין בכך.
יש הבדל בין אזרח ישראלי שחי בחוץ-לארץ לבין אדם ממוצא יהודי שזכאי לעלות לארץ לפי חוק השבות. אדם ממוצא יהודי צריך להגיש בקשה לעלות ארצה, בקשה שמאושרת אם הוא אכן זכאי לכך, אך עשויה להידחות במקרים מסויימים אם יש לאדם עבר פלילי או אם הוא חולה במחלה מדבקת ומסוכנת זכאי לפי חוק השבות אינו רשאי לקבל דרכון ישראלי כל עוד לא אושרה בקשתו לאזרחות
 
מכח ישיבה : כל נתין ארץ ישראלי, שישב בשטח המדינה
מיום קומה ועד לכניסת החוק לתוקפו - זכאי לאזרחות ישראלית.
מכח לידה: כל מי שאביו או אמו אזרחים ישראליים - יורש את אזרחותו מהם.
מכח ההתאזרחות: בוגר שאינו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות כזו מדי שר הפנים, אם ביקש זאת ונמצא ראוי לכך בהתאם לכמה מבחנים הקבועים בחוק

מקור הנתונים: משרד הפנים, האגודה לזכויות האזרח