הבנקאים בישראל ובעולם מהווים את המוסד בו מוחזק מרבית הכסף הקיים. בנקים הינם מוסד כלכלי ועסקי לכל דבר ועניין, כאשר המניע העיקרי שלהם ככל עסק אחר הוא להרוויח כמה שיותר כסף.
זאת עושים הבנקים באמצעות אספקת שירותים שרבים נזקקים להם הקשורים לתחום מכירת הכסף: משיכת יתר, הלוואות, צבירת ריביות ועוד. עבור שירותים אלה הבנקים גובים עמלות וכן ריביות עבור הלוואות, ולמעשה אלה הם רווחי הבנקים.
מאז המחאה החברתית שהתקיימה בשנת 2011, קיים שיח על אלטרנטיבות למודל הבנקאי הקיים ועלו ניסיונות להקים בנק חברתי, בו הלקוחות הם גם הבעלים.
מה זה בנק חברתי, ואיך זה עובד?
בנקים במדינת ישראל עובדים במודל עסקי קלאסי: לבנק יש בעלים, דירקטוריון, הנהלה, עובדים שכירים וכמובן לקוחות. בנק חברתי לעומת זאת עובד במתכונת שונה לחלוטין המזכירה התנהלות של עמותות ללא מטרות רווח, ובנוסף מתנהל באופן דמוקרטי.
הכוונה היא שמטרת הבנק אינה לייצר רווחים, אלא לשרת את אינטרס הלקוחות באופן בלעדי – והלקוחות הם מקבלי ההחלטות.
הבנק החברתי למעשה נמצא בבעלות לקוחותיו, כאשר לכל לקוח ישנו קול והם מכריעים באופן דמוקרטי על התנהלות הבנק.
אם בבנק רגיל לרוב הבעלים או ההנהלה מקבלים החלטות כגון סגירה או פתיחה של סניפי בנק, גובה עמלות והיכן להשקיע כספים – בבנק חברתי הלקוחות מתאספים (בין אם באופן פיזי או באופן וירטואלי) ומקבלים החלטות אלה.
המטרה העיקרית של בנק חברתי – קיצוץ בתיווך
כאשר אדם לוקח הלוואה מהבנק, הוא למעשה לוקח הלוואה מלקוחות אחרים בבנק שכן הכסף המופקד בבנק לא באמת שייך לבנק. כך יוצא שהבנק מרוויח עמלות ורווחים על תיווך בין מלווה ללווה (כאשר המלווה לרוב לא יודע שהוא מלווה) וגוזר קופון על שירות וירטואלי.
עבור המאמינים בשירותי בנקאות חברתית, מדובר ברווח שאינו צודק או יעיל. האלטרנטיבה המוצעת היא קישור ישיר בין הלווה למלווה, וקביעת התנאים בניהם ללא תיווך בנקאי כך שעלויות התיווך מקוצצות ושני הצדדים מרוויחים לכאורה.
מודל הבנק החברתי: מפנטזיה למציאות
מודל של בנק חברתי נראה יפה וצודק על הנייר, אך כמו מודלים קואופרטיביים אחרים שנוסו במהלך ההיסטוריה, טרם הוקם בנק חברתי שהצליח לאורך זמן לשמור על חברתיות לצד מודל עסקי בר קיימא.
דמוקרטיה היא מילת קסם, אך לרוב היא אינה מתאימה לניהול עסקי. כאשר האנשים המקבלים את ההחלטות העסקיות הינם הלקוחות, כלולים בזה גם לקוחות חסרי הבנה עסקית אשר אין להם את הכלים לקבל החלטות כלכליות נכונות.
בנוסף לכך, בזמנים של קושי כלכלי בנק חברתי יתקשה לבצע את הפעולות שיסייעו לו להתמודד עם קשיים אלה: אם בנק רגיל במהלך משבר כלכלי נאלץ להעלות עמלות ולסגור סניפי בנק, בנק חברתי יתקשה לעשות זאת מכיוון שהלקוחות הם המכריעים ודבר זה יוצר ניגוד אינטרסים ומקשה על נקיטת צעדים שיאפשרו התאוששות כלכלית.
האם בעתיד יקום בנק חברתי שיצליח להישאר כזה לאורך זמן? רק הזמן יספר.